תערוכות

תשע"ז 2017

oman_inv_030717
מנהלת אתר, 21 יול 2017, תשע"ז 2017
ניתנה בידינו הזכות ללוות תשע בוגרות ראשונות בשלבים שונים בדרך, הליווי המשמעותי היה בעבודה הקשה לקראת ניסוח וזיקוק היצירה של כל אחת - לקראת תערוכת הגמר אותה אנו אוצרות. כנות, אומץ וגמישות המחשבה משתקפות במהלכים השונים בתערוכה זו. זהו סופו של תהליך, אך למעשה להיות בוגרת של תואר באמנות, משמעו לצאת למסע, כמו הפלגה שהחלה לפני ארבע שנים וכעת עוגנת זמנית כדי לחשוף, ולתקשר את התהליכים מול הצופים. המסע ימשיך ויזמן מלבושים שונים: כאמניות, חוקרות, מחנכות ופועלות בשדה האמנות והתרבות.
Square203
מנהלת אתר, 21 יול 2017, תשע"ז 2017
מסע מסמן טרנספורמציה ממצב מסוים למצב אחר. מסע מגלם בתוכו תנועה, ופעולת התנועה אוצרת בתוכה את מושג הזמן והמרחב. לקיום תנועה נחוץ זמן, זמן הפעולה. אך לעומת הזמן עולה סוגיית המרחב. האם ניתן לדבר על מסע שאינו מתקיים במקום הפיזי? מצב שבו המסע עשוי להתפרש במובן מטאפיזי, המתקיים במרחב התודעה. מסע בזמן המתקיים בזיכרון ובמחשבה.

תשע''ו 2016

אתיה אשוש, תשע"ו, ''חממת אמן"
מנהלת אתר, 25 יול 2016, תשע''ו 2016
נקודת מפגש יכולה להיות מושג גאומטרי וגם נקודה של מפגש בין בני אדם במרחב הציבורי או הפרטי. נקודת מפגש בין אנשים היא לא רק מקום פיזי אלא גם מקום רוחני- מטאפיזי. ביצירה האמנותית, המפגש שונה. היוצר פוגש רעיון ובהמשך הוא נפגש גם עם החומר.
unnamed (1)
מנהלת אתר, 8 מאי 2016, תשע''ו 2016
צלמות חרדיות נחשפות לראשונה. התערוכה היא תוצר של מפגש בין ארבע צלמות חרדיות ושתי אוצרות חילוניות ומציגה עבודות מן השנה האחרונה, העוסקות בכמיהות ובחֲסרים של הצלמות העומדות מאחורי המצלמה. התצלומים מציגים סוגיות יומיומיות, חיי עיר ואת מרחבי הטבע. התערוכה תתקיים בגלריה תירוש, בעיר העתיקה ביפו.

תשע"ה 2015

תשע"ד, 2014

תשע"ג, 2013

הני פרסטר, צילום, תשע"ג
מנהלת אתר, 12 יונ 2013, תשע"ג, 2013
''שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם יְהוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ..."

תשע"ב, 2012

חיה וירצברגר, צילום, תשע"ג
מנהלת אתר, 16 יול 2012, תשע"ב, 2012
בתלמוד בבלי מסכת תענית דף כ"ג עמוד א' תנו רבנן: פעם אחת יצא רוב אדר ולא ירדו גשמים. שלחו לחוני המעגל: התפלל וירדו גשמים! התפלל ולא ירדו גשמים. עג עוגה ועמד בתוכה, כדרך שעשה חבקוק הנביא, שנאמר "על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור" וגו'. אמר לפניו: רבונו של עולם! בניך שמו פניהם עלי, שאני כבן בית לפניך, נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך. התחילו גשמים מנטפין.

תשע"א, 2011

square45
מנהלת אתר, 16 יול 2011, תשע"א, 2011
''ותעש בחפץ כפיה" תערוכת בוגרות בית הספר הגבוה לאמנויות "אמן" מסכמת את מסלול ההכשרה המיוחד שעברו הבוגרות ומאפשרת הצצה אל העשייה האמנותית המגוונת שבו. התערוכה כוללת, מלבד העבודות שנזכרו לעיל, עוד יצירות רבות מרשימות ומרגשות. השנה מציינת התערוכה גם עשור לפעילותו הברוכה והייחודית של המרכז, והיא מארחת גם עבודות של בוגרות המגמות השונות משנים קודמות לצד יצירותיהן של המסיימות הטריות של שנת הלימודים תשע"א. דָּרְשָׁה צֶמֶר וּפִשְׁתִּים וַתַּעַשׂ בְּחֵפֶץ כַּפֶּיהָ (משלי פרק לא פס' יג') אבן עזרא: בחפץ כפיה - כאילו הכפים חפצות לעשות וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה אֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן אֶת תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת הַשֵּׁשׁ: שמות פרשת ויקהל פרק לה (כה) משיבת נפש (רבי יוחנן ב"ר אהרן לוריא) שמות פרשת ויקהל פרק לה: וכל אשה חכמת לב בידיה טוו וכו' ויביאו מטוה . על הכוונה ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך, שלא הספיק להם הנדבה שהביאו את המטוה שהרי בממונם, כ"א שחיבבו המצוה לעשות בגופם שבידם טוו. רש"ר הירש שמות פרשת ויקהל פרק לה (כה): בידיה טוו . מה שהאנשים הביאו בחומרי גלם, או בחומרים המעובדים בידי אחרים, זאת הזדרזו הנשים לטוות במו ידיהן, והן שמחו בעבודת עצמן למען מפעל המשכן. .. בכך הוכיחו הנשים הללו את שאר רוחן ואת תכונת נפשן הנשית האמיתית, ושני אלה קרויים כאן "חכמה". הבחירה ב ח.פ.ץ. כנושא לתערוכת אמנות מציעה לבחון את רלוונטיות המושג עצם/אובייקט בעשייה האמנותית, ביצירת אובייקטים או בטיפול ועיסוק בחפצים שונים.

תש"ע, 2010

שרה בורנשטיין, צורפות, תש"ע
מנהלת אתר, 13 דצמ 2009, תש"ע, 2010
בפרויקט הנוכחי, ניתנה ההזדמנות לסטודנטיות ''אמן" לממש את ידיעותיהן בעשייה אמנותית בהדרכת אמנים ידועים שם בתחומי הצילום, הצורפות, הציור ומגזרות הנייר.

תשס"ח, 2008

אפרת זלצמן, צילום, תשס"ח
מנהלת אתר, 2 מרץ 2015, תשס"ח, 2008
שנת השבע והשמיטה מגיעה לסיומה, בשנה זו התבקש האדם מתוך ההימנעות מעיסוק באדמה להתבונן בקשר הייחודי וההדדי שלו עימה. זו הסיבה לבחירתו של נושא התערוכה 'אדם-מה'. ניתן לקרוא את השם בשני אופנים, באופן פונטי 'אדמה' ועל פי הרובד הלשוני הטמון בשפת הקודש: 'אדם' ועוד 'מה'. המילה 'מה' שולחת אל הביטוי 'נחנו מה' (פירוש אברבאנל לשמות פרק טז) המבטא את אפסיות האדם אל מול אלוקיו ומחד גיסא המלה 'מה' היא עצמה בגימטריא שווה למלה 'אדם', זוהי קריאה למפגש בין חומר לרוח.